בעקבות המאמר שדן בתרומת האינטרנט בגן הילדים. בעבר התבטאתי (באחת התגובות) כמתנגדת לשמוש באינטרנט בגן, וכי אפשר היה להמתין עם הטכנולוגיה.. ואולם קריאת המאמר ובפרט החלק שתיאר את האינטרנט כמקור מידע.. סדק.. מעט את התנגדותי.. הפעילות שבוצעה בגן ובה הילדים אחזו בצב אמיתי מוחשי.. בידם, ומאידך בעזרת תווך הגננת יכלו להרחיב ידיעותיהם על משפחת הזוחלים נשמע לי שילוב מרתק.
אמנם החוקרות שבות ומדגישות שללא נוכחותן, הילדים מהר מאוד "איבדו" דרכם בין דפי הweb , וזו אכן נקודה חשובה שמששמעותה צורך בנוכחותינו וקושי רב בהפעלה עצמאית.
הופתעתי שגם במערכת ההפעלה המותאמת של פיקו, למרות שהייתה נגישה והולמת יותר את יכולות הילדים, גם שם נדרשה נוכחות הגננת.
ואם כך אני חוזרת לעמדתי בראשונה מוטב בגיל זה ללמוד מהתנסויות חומריות ממשיות מרגשות שפועלות על כל החושים והטכנולוגיה שהיום הפכה להיות שפה לכל דבר תמתין מעט.
נעמי יגל
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
מאוד חשוב לציין כי אסור לנו להזניח את ההתנסויות החומריות. לפי דעתנו למידה תוך התנסות וחקר היא הרבה יותר משמעותית מאשר ע"י למידה דרך מסך המחשב. אמנם דפי האינטרנט צבעוניים חזותית ואף נשמעים כנעימים לאזניים אך, עלינו המחנכות למצוא את הנתיב הנכון על מנת לשלבו בחוכמה בחיי הילדים.
השבמחקיום טוב ביגל ואורנה
לשלישייה שלום,
השבמחקאני רוצה להתייחס לבלוג ולתגובה של ביגל ואורנה יחדיו.
אני חושבת שאחת הבעיות שלנו כאנשים בכלל, לוו דווקא כאנשי חינוך, היא שיש לנו נטייה לעבור מצד לצד בקיצוניות. צצה גישה חדשה שאומרים שטובה, מיד מאמצים ומזניחים הקודמת וכך זה קורה בהרה סיטואציות. איזון איזון איזון.
אין אמת אחת, יש אמת שמתאימה בכל פעם להקשר בה מתרחשת. וכאן אני רוצה להתחבר לאלינו המחנכות.
אנו שמכירות את ילדינו בצורה הטובה ביותר, יודעות אילו קשיים יש לילד, מה יכול לסייע לו, מהי הדרך הטובה עבורו ללמידה, חוויה, היכן עלינו לתווך יותר או פחות..
ככאלו, אני מאמינה כי עלינו כגננות לשלב המחשב בגן, אך את השימוש בו להתאים. ילד שמיומן בטכנולוגיית האינטרנט, נקדם אותו בתיווך המתאים לעיסוק איכותי בהיפרקסטים, וילד שפחות, נגביל אותו בתוכנה מתאימה בכך. אנו נשמש העוגן לילדים. כיוון שהילדים אינם שווים, עלינו לנסות ולקדם עד כמה שניתן במסגרת החינוכית בהתאם לנק' הזינוק שלהם, וככאלו אין אנו יכולות לומר דעה נחרצת של "כן" ו "לא". הרחבת ידע הינה דבר חשוב וילד שכבר בגיל הרך מסוגל לכך - אני לא אעמוד מנגד. ילד המתפזר, בעל קשיי התארגנות למשל, לא אעמיד אותו ערום מול זה, אלה אתן לו קביים גדולות יותר.
כל זאת לא עומד בסתירה אל מול מוחשי וויזואלי. זה במקביל ולכן איני חושבת כי עליי לבחור בין שניהם.
ענת אדלשטיין