שלום לכל הבנות... אנחנ ו כבר לקראת סוף השנה... וכבר חושבים על תכנון מסיבת סיום במקביל לכל עומס הלימודים
מסיבת הסיום אצלנו בגן מתוכננת להיות בנושא קיימות וסיפור מיחזור..
לאורך כל השנה עסקנו בשמירת הסביבה שלנו, הקמנו מוקדים שונים כמו הסופר מיחזור, אגירת מים, אסוף זרעים ושימושם בעונה לזריעה נוספת ועוד הרבה רעיונות. השבוע הכנו מנייר גרוס ניירות שמהם נכין הזמנות למסיבת סיום. כמו כן לקראת המסיבה אנחנו אוספים חומרים שנוכל להשתמש בהם למסיבה. לדוגמא במקום כלי נגינה אנחנו אוספים פקקי מרככי כביסה שהם יהיו אחד מכלי התזמור, בנוסף קופסאות נס להקשה, אקטימלים למרקס והחגיגה בדרך.. כולנו יחד בעשיית הכלים
רעיון נוסף... כל ילד מביא חולצת טריקו ישנה, גוזרים מעט מהשרוולים, מהחלק התחתון עושים פרנזים כמו פעם וקושרים ויש תיק מדליק.. בהצלחה לכולם מאיתנו השלישיה...

"והוא לבדו לומד כאן" גיי הורווויץ - תגובה לסוגיה

מקריאת המאמר של מי שמוגדר כ"בלוגר ותיק".. צד את עינינו המשפט "פירסום אישי במרחב ציבורי", בהמשך הוסבר שהכוונה לסוג חדש של כתיבה- כתיבה אישית במרחב ציבורי. מדובר על סוג של כתיבה בה אין גבולות בין נושאים פרטיים לנושאים ציבוריים , כתיבה בה מבוטאת רמת חשיפה גבוהה עד לגרימת מבוכה. וכאן עצרנו ושאלנו איך זה יתכן... מה קורה למושגים כמו פרטיות, אניטימיות, צנעת הפרט?.. מקריאת המשך המאמר קיבלנו תשובה- המבוכה קיימת אצל מי שלא גדל לתוך המציאות הזו (למרות שגם מבוגרים מצהירים בדרך זו על כוונות אישיות -ראה גליה מאור מהבנק הלאומי שזו הייתה הבמה שלה לסגת מהצעתה להתמנות ליו"ר הבנק..) לענייננו.. לבני הנוער זו המציאות העכשווית הם חיים, מתנהלים, מתקשרים, מתכננים, מתנתקים, הכל דרך המסך.
שלושתינו חוזות על בסיס קבוע בתופעה שילדינו חוזרים ממסיבה או מאירוע אחר, ומיד מתיישבים לדווח ולקרוא תגובות של אחרים.
ובכל זאת למרות ההבנה של מגבלת הגיל, קשה לנו לקבל את הרעיון שאדם ישב מול המסך יכתוב לעצמו הגיגים תובנות פרטיות ביותר ויפרסמם לכלל, דרך זו מאפיינת גם את הבלוג שלנו שמאופיין בנושאים בקשורים לסביבה לטבע.. ואין בו רמות חשיפה של חיינו האישיים

תגובה לנושא העתק הדבק

שלום לכולן
ברצוננו להתייחס לקטע במאמרו של הבלוגר גיי הורביץ בו הוא מדבר על נושא ''העתק הדבק''. במאמר הוא טוען שתופעה זו פעילה ומקובלת גם בעולם המוסיקה והאומנות. לדבריו לא לכל אחד יש מה להגיד ואופן הצירוף מחדש של המידע מהווה מעין דעה אישית. אנחנו מסכימות בהחלט עם גישה זו ואף רואות שימוש נרחב בה בגן בהשאלה, כלומר לא מתחום הבלוג והמחשב. לדוגמא, ניתן לראות בכל נושא תפוצת הזרעים למשל העתק הדבק. אנו מלמדות בנושא זה להכיר סוגים שונים של תפוצת זרעים: ע''י רוח, מים, פרוות בעח''י ואכילת הפרי ע''י בעח''י המפיץ את הזרעים בהפרשתו.דוגמא נוספת נביא מעולם החי, השרשת צמחים ברבייה וגטטיבית בגינת הגן. ויגוצקי בתיאורית מפתחות הלמידהhttp://www.yahel-fol.com/LearnningKeys/learnningkey.html לצרף קישורית למה ששלחת לי טוען ש בחיי היומיום כמו גם בביצוע משימות לימודיות יש להשתמש במפתח יכולות הלמידה המאפשר איסוף מידע, תכנון ובקרה. איסוף המידע בין אם מקורו באינטרנט ובין אם מקורו בספר והוא מודבק במחברת או בזיכרון מתאפשר תודות למפתח למידה. יתכן ותופעת העתק הדבק נוצרה כבר לפני עידן האינטרנט והבלוג, אך התחדדה לאור חסרונותיה.
נשמח לשמוע מה דעתכן על תופעת העתק הדבק והאם יש לה בעיניכן קשר לגן.
תודה ולילה טוב מתמי, דפנה ונעמי.

בעקבות המאמר שדן בתרומת האינטרנט בגן הילדים. בעבר התבטאתי (באחת התגובות) כמתנגדת לשמוש באינטרנט בגן, וכי אפשר היה להמתין עם הטכנולוגיה.. ואולם קריאת המאמר ובפרט החלק שתיאר את האינטרנט כמקור מידע.. סדק.. מעט את התנגדותי.. הפעילות שבוצעה בגן ובה הילדים אחזו בצב אמיתי מוחשי.. בידם, ומאידך בעזרת תווך הגננת יכלו להרחיב ידיעותיהם על משפחת הזוחלים נשמע לי שילוב מרתק.
אמנם החוקרות שבות ומדגישות שללא נוכחותן, הילדים מהר מאוד "איבדו" דרכם בין דפי הweb , וזו אכן נקודה חשובה שמששמעותה צורך בנוכחותינו וקושי רב בהפעלה עצמאית.
הופתעתי שגם במערכת ההפעלה המותאמת של פיקו, למרות שהייתה נגישה והולמת יותר את יכולות הילדים, גם שם נדרשה נוכחות הגננת.
ואם כך אני חוזרת לעמדתי בראשונה מוטב בגיל זה ללמוד מהתנסויות חומריות ממשיות מרגשות שפועלות על כל החושים והטכנולוגיה שהיום הפכה להיות שפה לכל דבר תמתין מעט.
נעמי יגל